תקן ISO 16890 מסווג מסנני אוויר על בסיס חלקיקים (PM), מה שמאפשר לראות ישירות קשרים לבריאות ולמזהמי אוויר שלנו. התקן גם מאפשר לתכנן את איכות האוויר בתוך הבית (IAQ) בצורה שונה לחלוטין מבעבר.
סיווג יעילות של מסנן אוויר
כדי שמסנן יסווגו בכל אחת משלושת מחלקות ה-PM, נדרשת דרגת הפרדה של לפחות 50 אחוז משבר החלקיקים. אם מסנן לא עובר הפרדה של 50 אחוז באף אחד משברי ה-PM, המסנן מקבל מחלקה מסנן בקבוצה גס (מסנן גס). דרגת הסינון היא ממוצע עם ובלי מטען סטטי. למסנן נקבע גם אחוז המקושר לקבוצת ה-PM שבתוכה המסנן יכול לסווג את עצמו. האחוז מעוגל כלפי מטה ל-5 אחוז שווה. להלן מחלקות הסינון השונות שניתן להקצות למסנן (30 מחלקות שונות ו-Carse).
יעילות סינון עבור מחלקות סינון שונות
דוגמה 1
- 63 אחוז משבר PM1
- 70 אחוז מהשבריר PM 2,5
- 91 אחוז משבר PM 10
המסנן יכול להתמודד עם יותר מ-50 אחוז הפרדה בשבריר PM1 ולכן מוקצה לו ePM1, האחוז מעוגל כלפי מטה ל-5 אחוז שווה. מחלקת הסינון הופכת ל: ePM1 60 אחוז
דוגמה 2
- 15 אחוז משבר PM1
- 26 אחוז מהחלק של PM 2.5
- 64 אחוז מהשבריר PM 10
המסנן יכול להתמודד עם פחות מ-50 אחוז הפרדה בשברי PM1 ו-PM 2.5. במקום זאת הוא זוכה ל-ePM10, האחוז מעוגל כלפי מטה ל-5 אחוז שווה. לפיכך מחלקת המסנן תהיה: ePM10 60 אחוז
מה חדש?
מסנני אוויר בדירוג התקן הקודם EN 779 מ-G1-F9 ודירוג היעילות של M5-F9 התבסס על גודל חלקיקים ממוצע של 0.4 מיקרומטר (מיקרומטר). ISO 16890 במקום זאת מחשב את מידת הסינון בהתבסס על מסת החלקיקים בשלושה חלקי גודל שונים PM1 (0.{{10}}.0 מיקרומטר), PM2.5 (0.3-2.5 מיקרומטר) ו-PM10 (0.3-10 מיקרומטר). לאחר מכן מוקצה למסנן מחלקת סינון באחת משלוש הקבוצות הללו או מסווג כ-Carse (מסנן גס).
הבדל זה פירושו שניתן להקצות למסננים שבעבר היה אותה מחלקה לפי EN 779 מחלקות שונות לפי ISO 16890. לכן אין השוואה או המרה ישירה של מחלקות המסננים של התקנים השונים.
